ביטול ערעור על החלטת ביה"ד קמא לעצור את המערער בגין עבירה של העדרות משירות צבאי

1.      למערער מיוחסת עבירה של העדר מן השירות ממיט"ב שלא ברשות למשך 842 ימים. התביעה עתרה בבית הדין קמא לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. בית הדין קמא  הורה כי המערער ייעצר עד ה- 6/11/07. מכאן הערעור.

2.      מסתבר, מבחינת מועדי הלידה והגיוס של המערער כי ייתכן שגויס בחריגה מן המועדים שנקבעו בסעיף 20 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. עובר לדיון בבית הדין קמא ולהחלטת בית הדין קמא לא היה בידי התביעה תיקו האישי של המערער. למרות זאת, ראתה התביעה להגיש כתב אישום ולבקש מעצר עד תום ההליכים, על בסיס טופס 750 ותכתובות בדואר אלקטרוני שהתקבלו לבקשתה. בית הדין קמא קבע כי טוב היה אם היה בפניו התיק האישי. עם זאת, סבור היה בית הדין קמא כי גם מתוך הנתונים שבפניו ניתן להסביר את החריגה במועדי הגיוס. בית הדין קמא ציין כי ככל הנראה, ניתן לאתר מסמכים המעידים על השתלשלות זו או לשחזרם. להשקפתו, "אין המדובר בייצור ראיות לאחר האישום, אלא באיתורם של המסמכים הקיימים מזה מספר שנים". על כן, מצא בית הדין לקצוב את המעצר "לצורך המצאת המסמכים האמורים".

3.      ממש לפני המועד שנקבע לשמיעת הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים, נודע כי התיק נמצא. הסנגור עיין בו ולאחר העיון הודיע כי הוא חוזר בו מן הערעור, אולם הוא סבור כי ייתכן שיידרש לבקש עיון מחדש בשאלת המעצר לאור קשיים, שהתגלו לו מעיון בתיק, בהליכי דחיית הגיוס של המערער. הסנגור ביקש, עם זאת, כי בית הדין לערעורים ישוב וידגיש כי אין לעצור עד תום ההליכים כשאין ראיות לבסס עליהן כתב אישום.

4.      התובע הצבאי, סגן כהן, וכן ממלא מקום פרקליט עריקים, אל"ם מויאל, שטחו בפניי, באריכות את הקשיים עמם מתמודדת מערכת התביעה בכל הנוגע לטיפול המשפטי ב"משתמטי גיוס". מסתבר כי מחד, ישנה לאחרונה פעולה נמרצת של הרשויות לעצור חשודים כ"משתמטי גיוס", ומאידך ישנם קשיים של ממש באיתור החומר הנוגע להליכי גיוסם ובחקירה, מקום שזו נדרשת, של עניינם של אותם חשודים.

5.      אינטרס הצבא ואינטרס הציבור כולו באכיפת חובת הגיוס לצה"ל על כל חייבי הגיוס באופן שוויוני, הוא אינטרס מובן מאליו. מובן כי ראוי להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי להוציא אינטרס זה לפועל. טוב אם דבריו של מ"מ פרקליט עריקים בעניין זה יופנו לגורמי הצבא המתאימים.

6.      בהליכים המשפטיים הננקטים נגד אותם חשודים או נאשמים כ"משתמטי גיוס" בבתי הדין הצבאיים הם, למותר לציין, הליכים פליליים לכל דבר ועניין וכבכל הליך פלילי אחר יש להקפיד בהם בדין המהותי, בסדרי הדין, בדיני הראיות ובזכויותיו של החשוד או הנאשם.

7.      בענייננו, בטרם נמצא התיק האישי דומה כי היה רק חומר ראיות דל, אשר ספק אם היה די בו כדי לבסס עליו כתב אישום. כידוע חומר הראיות המספק צריך להיות בידי התביעה עובר להגשת כתב האישום (ראו בהקשר זה ע"מ/29/07 טור' ברצלבסקי נ' התובע הצבאי הראשי). במקרים הראויים ניתן לבקש, לפני הגשת כתב האישום את הארכת המעצר, כדי לאסוף ראיות, בנוסף לראיות הקיימות בבסיס הבקשה להארכת המעצר.

8.      לגופו של עניין, רשמתי בפניי כי המערער חוזר בו מן הערעור.

9.      עותק מהחלטה זו יועבר לפרקליט הצבאי הראשי ולתובע הצבאי הראשי.

ניתנה והודעה היום, י"ב בחשוון‏‏ התשס"ח, 24 באוקטובר 2007, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________                                                                                          דורון פיילס,           אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין